אני מפנטזת על הבלוג הזה כבר המון חודשים...אז הנה, סוף סוף בלוג!
אז ככה, הערב קצרצר והמלאכה מרובה...רנצ'ו ישן, אבל אין לי מושג לכמה זמן, הוא מתעורר כל שעה-שעתיים בערב כדי שאעזור לו להרדם מחדש...הערב שלי בנוי מפיסות פיסות של רגעים שבהם צריך להספיק הכל: לאכול ולעשות פיפי ולהתקלח ולבשל ולהכין את הסטודיו לחוג של מחר ולארוז שרשרת שימישהי הזמינה ממני לפני חודשיים (!!! כן כן, חודשיים) שמוכנה כבר שלושה ימים ומחכה להגיע לדואר...
טוב רק דיברתי... ונשמעה הנאקה המוכרת מכוון חדש השינה..פשוש קטן התעורר והתישב לו במיטה... מבעס להניק על בטן ריקה!
איך? איך בדיוק היא ריקה אם אכלתי לפני שעתיים? לא ברור אבל עובדה!
מה שכיף זה שאני מרזה כל הזמן אז אין בעיה אם לאכול ארוחה מלאה כל שעתיים.
טוב, סיום לא חגיגי לפוסט הראשון שלי...
יש עוד מיליון דברים להספיק אז אומר לילה טוב לבנתיים
רק אציין עוד דבר עצוב, סבתא רגינה של איתן נפטרה הערב.
אמנם היתה כבר חולה וזקנה מאד, ואני לא כל כך הכרתי אותה בתקופה שהיתה יותר בריאה, בכל זאת עצוב להפרד מסבתא.
יהיה זכרה ברוך כמו שאומרים. אני שואלת את עצמי אם הנשמה שלה לא מסתובבת עכשיו איפה שהוא כאן בחלל הקוסמי שסביבנו מתבוננת ונפרדת מהעולם הזה...
מקווה שהיא לא סבלה יותר מידי.
לילה טוב
6 תגובות:
היי יסמין,
תהני במסע הבלוג החדש ! אני כאן קוראת :)
התיאור "פיסות פיסות של רגעים שבהם צריך להספיק הכל" מאוד מהדהד לי כמוכר, כל רגע הוא בדיד.
מצטערת לשמוע על פטירתה של סבתא של איתן. חבל שלא תכיר את רנצ'ו.
הי יסמין,
מאחלת לך שתהני מהכתיבה. עבורי הבלוג מהווה מקום מפלט (כי.... אם לשלושה וכעת מנהלת קייטנה בבית, זכוכיתנית לעיתים, אומנית לעיתים, סטודנטית, עובדת לעיתים ומתמרנת תמידית).
מאחלת בהצלחה, ומזמינה אותך לבלוגי שלי אם אנגלית אינה מרתיעה אותך.
איילת
יסמינית היקרה! אט אט את משתלטת על המרחב הקברניטי :))
קוראת על הקשיים שלך למצוא זמן לנשום בין לבין ורק רוצה להגיד שרנצ'ו גדל ולאט לאט משחרר עד שפתאום את מגלה שיש לך זמן לעצמך ואט מתגעגעת... אז מגיע הזמן שבו את ישנה לילה שלם! - פה מתחילות המחשבות על הילד הבא :)
נשיקות! אני נרשמת לבלוג שלך.
אילית
הי יסמין
תתחדשי על הבלוג! מאחלת לך הנאה ונחת מהכתיבה מהאימהות ומהאומנות גם יחד, והצלחה בתמרון בין כולם.
התינוק שלי כבר בן 16, והמצב שאת מתארת נשמע לי כמו הד מגילגול אחר.. זוכרת את ההתענגות על ההתמסרות הטוטאלית ואת העקרונות הברורים (שהחלו להיסדק לראשונה כשפשוט רציתי לישון:))
הזמן מרכך (וטוב שכך)ובחוויה שלי כל התבשיל הזה הולך ומשתבח עם השנים.
שולחת חיבוק ומבטיחה לעקוב
טל
הי יסמין :) עד שיהיה לי משהו חכם לכתוב ואולי איזו עצה מועילה...
תתחדשי על הבלוג ותהני מכתיבתו.
היי איזה כיף לי!
פתאום אני מגלה את כל התגובות שלכן,
הן מחממות את ליבי ונעימות לי כל כך!
כבר כמה ימים מתכננת את הפוסט הבא...
אוטוטו יגיע...
הוסף רשומת תגובה