רשימה עצובה ומפוזרת על פרידה מהשיער שלי ועוד...

טוב, גיליתי את התגובות שלכן- זה היה כיף:-)

מעבר לזה אני קצת מבועסת היום
אני שונאת שמגדירים אותי כ"לא בסדר" כשאני יודעת שאני כן.
אני שונאת שמצפים ממני להוריד את הראש ולשחות עם הזרם בניגוד לאינטרס שלי פשוט כי ככה כולם עושים.
קשה לי כשכועסים עלי כי אני לא מורידה את הראש וכן מתעקשת שאני צודקת.
אני שונאת שמישהי שאני רואה כידידותית, פתוחה, חמה וחכמה מתנהגת כלפי בכעס לא מוצדק, וללא כל הקשבה ומראה צד סגור כל כך.
עצוב לי.

אז זאת היתה פינת ה"רגשי" להיום...נעבור הלאה;

עדכונים חמים מהשטח,
כמו שקראה מי שקראה בפוסט הקודם (למרות שהעדכונים עדיין לא עובדים לצערי, ואין לי מושג מה עושים עם זה...)
אני סובלת מחום כמו רובנו (לפחות מי שלא כלוא במשרד צמוד למזגן)
והחלטתי לעשות מעשה ולהפרד מתלתלי החביבים
לצערי הרב כיוונו לא נכון את המכונה ולכן נכון להרגע השערות שלי ברגליים יותר ארוכות מאלה שעל הראש.
כן זה מוזר, ומה שיותר מצחיק זה שאני שוכחת את זה ולא מבינה למה אנשים מסתכלים עלי ככה ברחוב.
מאד נעים להרגיש את הרוח על הקרקפת אבל אני מקווה שתוך שבוע-שבועיים היא כבר תהיה פחות חשופה ואני אפרד משיק שינייד אוקונור שסידרתי לעצמי.
הקטע הטוב היה לראות את הפשוש שכבר מבין הכל מחווה בידיו הקטנטנות על השיער שלו ומראה לי שלי כבר אין.

עוד קטע טוב שה שפשושוני נרדם והאיש מחוץ לבית (וכמובן שברגע שכתבתי את זה הוא התעורר...) אבל זה נעים שיש לי כמה רגע שקט לעצמי.

גם נחמד מאד זה שעשיתי עוד כמה דברים יפים (מבטיחה לצלם מחר) בזכות הברטר שהציעה לי חגית, מלכת הפיתות הבריאות אז הכנתי אתמול שני סטים יפים-יפים של פרחים ועכשיו לא נותר לי אלא לקוות שגם היא תאהב אותם כמוני ולהנות מפיתות טריות וחמות בעבודת יד (מחיטה מלאה, כמובן!).
(ד"א חגית עושה גם סדנאות בביתה להכנת פיתות כאלה אז אם למישהו זה נשמע טוב, תכתבו לי ואני אעביר
yasmin.sivan@gmail.com)

נראה לי שאנחנו לקראת הסיום האופטימי של הרשימה המפוררת-מפוזרת הזו אני אשתדל מאד לאסוף את עצמי בהמשך השבוע ולחזור למקלדת.
שיהיה שבוע נהדר לכל מי שקורא וקוראת
לילה טוב